פסק-דין בתיק ב"ל 11874-05-12

1.         תביעת התובע להכיר בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה התקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

עניינו של תיק זה הוא תביעת התובע להכיר בטנטון אשר לו טוען התובע כפגיעה בעבודה בהתאם להוראת סעיף 84 א' (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: " החוק").

2.         המחלוקת בין הצדדים הינה האם התקיימו בתובע תנאי סעיף 84 א'(ב)(3) לחוק, לפיו:

" הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

3.         בעב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי - גנאים פהד (27.6.12) סוכמה ההלכה באשר לדרישה של " פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי".

            נקבע כי תכלית הסעיף לוודא אותנטיות של תלונות הטנטון ולפיכך אין הצדקה לקביעת מבחן קשיח אלא מבחן גמיש, על פי אמות המידה הבאות:

" ראשית - פניות חוזרות ונשנות לרופא בתלונת טנטון, סמוך לפני הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה - מעלה חשש לגבי אותנטיות הפניות, שמא התביעה למוסד היא הורתן.

שנית - מאותו טעם, אין להתחשב, ככלל, בפניות לרופא בקשר לטנטון לאחר הגשת התביעה למוסד להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.

שלישית - ככלל, פניית מבוטח לרופא בתלונת הטנטון, ביצוע בדיקה במכון שמיעה עקב כך, וחזרה עם תוצאות הבדיקה לרופא; כלומר, השלמת הליך הבירור הרפואי באופן האמור; ראויה להיחשב כפנייה אחת לטיפול בטנטון ולא ל"פניות חוזרות ונשנות". זאת מחד. מאידך, די בשתי פניות בלתי תלויות זו בזו עקב תלונת הטנטון כדי שהמבוטח ייחשב כמי שעמד בדרישות הסעיף.

רביעית - אין לקבוע מראש כלל לגבי פרקי זמן שהחל מהם יעמוד או לא יעמוד המבוטח בתנאי הפניות החוזרות ונשנות ביחס למועד הגשת התביעה למוסד וביחס לפרק הזמן בין פנייה אחת לשנייה. מרחק הזמן בין פנית טנטון אחת לשניה ובין שניהם למועד הגשת התביעה אינו בהכרח מעיד על אותנטיות התלונה ואינו מאבחן בהכרח בין תלונת אמת להתחזות.

חמישית - מבחן פורמליסטי של פערי זמן בין הפניות והתביעה למוסד - אפשר שיעמוד בו מי שאינו סובל מטנטון ולמד את דפוס מועדי הפניות והתביעה למוסד כפי שנקבעו בפסיקה ולא יעמוד בו הסובל מטנטון אמיתי שלא התלונן עליו על פי המתווה המוכתב מראש של המועדים. לפיכך ראוי קודם כל, שהמוסד יברר עם מגיש התביעה את הסיבה להגשתה במועדה ונסיבות הפניות הקודמות למומחים בעטיה, ולא יידחה תביעה שכזו על הסף ללא בירורה. על בית הדין מצידו, ככל שתדחה תביעה כזו על ידי המוסד, בנסיבות המתאימות בהתאם לשיקול דעת בית הדין האזורי, לקיים דיון הוכחות לגביה. באם יתקשה להשיב לשאלת אותנטיות הפניות ישקול בית הדין מינוי מומחה יועץ רפואי לבירור דעתו המקצועית לגבי הטנטון. בשלב זה ראוי, שהמומחה יישאל לגבי הקשר הסיבתי בין הטנטון לחשיפה לרעש מזיק. לא מן הנמנע שבתשובת המומחה יהיה כדי להשליך על בחינת מילוי התנאי בדבר אותנטיות הפניות. במקרה שכזה, אפשר שהמבוטח יופנה לבדיקת מאפייני טנטון באחד המוסדות המוכרים על מנת לבחון סממנים אובייקטיביים לתלונה הסובייקטיבית על הטנטון".

4.         אין מחלוקת כי תביעת התובע הוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 10.10.11.

הצדדים חלוקים לגבי עצם הפניות וכפועל יוצא מספרן.

            לטענת התובע קיימות 3 פניות בתאריכים הבאים:

א.         ביום 15.8.11 פנה לד"ר שם טוב, א.א.ג.

על פי המסמך הרפואי מיום 15.8.11, נרשם כי ביום 15.8.11 נבדק התובע על ידי ד"ר שם טוב והתלונן על: "ליקוי שמיעה עובד על טרקטור".

התובע הופנה למכון שמיעה - השרון.

לטענת התובע באותו ביקור התלונן גם על טנטון, בנוסף לליקוי השמיעה, ובשל טעות קולמוס נרשמה תלונה על ליקוי שמיעה בלבד.

לטענת התובע תיקון לכך נערך בבדיקה רפואית נוספת אצל ד"ר שם טוב מיום 12.9.11.